January 22, 2017

Please reload

פוסטים אחרונים

מכתבים לילדה הפנימית

January 23, 2016

 

שלום לך ילדה אהובה ובלתי נשכחת. אני כותבת לך כי בזמן האחרון אני מרגישה שאת זקוקה לי יותר מתמיד.
בכל פעם שהעבר משחזר את עצמו והמציאות כאילו סוגרת עלי - אני יודעת שהתעוררת, הנה את שוב מושכת לי בשמלה כמו אומרת לי "אני פה, עזרי לי".

 

ועכשיו יקירה, זה בדיוק הזמן שלי לומר לך שגם אני פה, ואני לא הולכת לשום מקום. אני פה.

אני האישה שהפכת להיות, זו שרגע לפני גיל 30 שלחה את עצמה למסע התבוננות מעמיק כשהרגישה שכל חלומותייך מתרחקים ממך, ממנה.. ממני.

והיום, שבע שנים אחרי, אני יכולה לומר שאני מכירה אותך היטב וכבר מצליחה לעמוד על ההבדלים ביני ובינך, אבל החלומות... גם אם השתנו מעט, עדיין לעיתים מרגישים רחוקים.

 

אז יש אותך ואת כל התום, העצב, והפחדים שאת מביאה איתך, ויש אותי ואת המודעות העמוקה שלי, אהבתי הגדלה לעצמי וכל הניסיון והחוסן שרכשתי לי לאורך הדרך.

ובין דמותך לדמותי ישנו פער. חלל. ובחלל הזה הולכים לאיבוד כל החלומות, המימושים והפוטנציאליים האפשריים.

 

אני זוכרת היטב את תחושת חוסר השייכות, הדחייה והפגיעות שליוו אותך בכל תקופת הילדות מול המשפחה הקרובה והמורחבת, מול ההורים ובבית הספר.

 

וכך נותרת לך לבדך, אוספת את דמעותייך בחדרך הקטן. עורכת הסכמים עם עצמך ועם אלוהים, נודרת נדרים.

נדרת לעצמך שבבגרותך, את תפצי את עצמך על כל החסרים, תקיפי את עצמך בשפע ובפינוקים מנצנצים, וחרטת על דגלך את העצמאות. וכך יצא שמבלי לשים לב, גזרת עלי לחיות בבדידות מזהרת, עוד שנה ועוד אחת.. ספרתי כבר שלושים ושבע.

אני זוכרת איך בעבר הלא רחוק כשלא השכלתי להיות נוכחת עבורך, החלטת להפגין "נוכחות יתר" בחיי... הייתה זו התקופה שבה אהבו לקרוא לי "דיווה" ולא התכוונו להחמיא ;) היית נפגעת ורוקעת ברגלייך, תובעת את כבודך ברעש ובצלצולים, כמו מלכת דרמה אמיתית.. שנים לקח לי לרסן אותך. היום אני יכולה רק לבקש את סליחתך על כל הזמן שלקח לי להתעורר אליך ולאמצך סוף סוף לליבי.

 

ילדה שלי, היום אני מבינה שעל מנת לצמצם את הפער ביני ובינך אני חייבת בראש ובראשונה לרפא אותך. בימים האחרונים אני מקשיבה לך רוב קשב, לכל הרגשה שאת מציפה בי, לכל בקשה, ולכל זיכרון ואני כאן כדי לומר לך שאני מחויבת לך במאה אחוז.

אני מבינה את הכמיהות שלך וגם את חוסר הסבלנות שלך לפעמים.. אבל לא אתפשר על פחות מהטוב ביותר עבורך.

האם ידעת שיש לך יכולת אלוהית של ממש לברוא את המציאות שלך? גם אותי הדבר היכה בתדהמה, אבל ראיתי את זה קורה הלכה למעשה הרבה מאד פעמים בחיי שלי, ואני מתכוונת לנצל את העובדה הזאת לטובתנו העליונה.

אז מעכשיו אני לוקחת פיקוד גם לטובתך ומבטיחה לך שתמיד יהיה לך מקום בקרבי ושלעולם לא תצעדי לבד.

אצלי תמצאי את כל ההכרה שאת זקוקה לה.

תני לי ידך ואקח אותך לסיור במציאות העכשווית, בואי ואראה לך איך המציאות אליה הורגלת השתנתה לבלי היכר!

אני אוהבת אותך כל כך ומודה על קיומך בחיי, כי בכל פעם שאת מפציעה בי אני מקבלת הזדמנות להתרפא ולגדול. ועכשיו חייכי ילדתי, הגיע הזמן שלך לזרוח.. J

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

עקוב אחרי בפייסבוק
Please reload

ארכיון
  • Facebook Basic Square

© 2017 by CARMI SHIMRON.